מה שחשוב לדעת
בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בדיני הגירושין בישראל, כולל רפורמה בהליכי יישוב סכסוכים, שינויים בדיני המזונות והתפתחויות בתחום המשמורת ההורית. השינויים המשפטיים הללו משפיעים באופן ישיר על אופן ניהול הליכי גירושין, חלוקת רכוש וטיפול בילדים, ומחייבים היכרות מעמיקה עם העדכונים האחרונים כדי להגן על זכויותיכם.
מערכת דיני המשפחה והגירושין בישראל עוברת שינויים ועדכונים תדירים, כתוצאה מהתפתחויות חברתיות, פסיקות תקדימיות ושינויי חקיקה. במאמר זה, גירושין נט מציגה בפניכם חמישה עדכונים משמעותיים שחלו לאחרונה בתחום הגירושין בישראל, אשר עשויים להשפיע באופן ישיר על ההליכים המשפטיים, על זכויותיכם ועל התנהלותכם בתהליך הגירושין.
הכרת העדכונים האחרונים בתחום הגירושין חיונית הן למתגרשים והן לאנשי מקצוע, שכן היא מאפשרת התמודדות מיטבית עם האתגרים הכרוכים בתהליך ומקסום התוצאות עבור כל הצדדים המעורבים, במיוחד כאשר מדובר בסוגיות רגישות כמו משמורת ילדים, חלוקת רכוש ומזונות.
1. שינויים בחוק יחסי ממון וחלוקת רכוש בין בני זוג
אחד התחומים שעברו שינויים משמעותיים בשנים האחרונות הוא נושא חלוקת הרכוש והנכסים בין בני זוג בהליכי גירושין. מומחי גירושין נט מציינים כי בתי המשפט לענייני משפחה מפעילים כיום גישה גמישה יותר ביחס לחלוקת נכסים, תוך התחשבות בנסיבות הייחודיות של כל מקרה.
נקודת מבט מקצועית
לפי עורכי הדין המומחים בגירושין נט, היכולת להוכיח תרומה בלתי שוויונית לנכסים המשותפים הפכה משמעותית יותר בשנים האחרונות. בתי המשפט מכירים כיום בערך הכלכלי של עבודות הבית וגידול הילדים כתרומה לרכוש המשפחתי, גם אם לא הייתה הכנסה ישירה מפעילויות אלה. זו התפתחות חשובה במיוחד עבור בני זוג שוויתרו על קריירה לטובת המשפחה.
הפסיקה המשמעותית בעניין זה התקבלה בבית המשפט העליון, אשר הרחיב את פרשנות סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, המאפשר סטייה מחלוקה שווה של נכסים במקרים מיוחדים. בתי המשפט מפעילים כיום גישה המביאה בחשבון את מכלול הנסיבות, לרבות פערי השתכרות, אורך הנישואין, ותרומה לא כלכלית למאמץ המשפחתי.
שינוי נוסף נוגע להכרה בנכסים עסקיים ובמוניטין אישי כנכסים ברי-איזון בנסיבות מסוימות. בעבר, נכסים אלה נחשבו לעתים כ"נכסים חיצוניים" שאינם כפופים לחלוקה, אך כיום יש נטייה גוברת להכיר בתרומת בן הזוג התומך להצלחה העסקית, גם אם לא היה מעורב ישירות בעסק.
נתונים חשובים
- ב-65% מהמקרים שנדונו בבתי המשפט לענייני משפחה בשנתיים האחרונות נעשתה התייחסות לסעיף 8 לחוק יחסי ממון
- עלייה של 42% בתביעות הנוגעות לחלוקת נכסים עסקיים ומוניטין בחמש השנים האחרונות
- כ-30% מהזוגות המתגרשים חותמים על הסכמי ממון טרום-נישואין – עלייה של 15% בעשור האחרון
2. התפתחויות במשמורת ילדים ואחריות הורית משותפת
תחום המשמורת וההסדרים ההוריים עבר שינויים מרחיקי לכת בשנים האחרונות, עם מעבר הדרגתי מתפיסת "משמורת בלעדית" לתפיסה של "אחריות הורית משותפת". מומחי גירושין נט מסבירים כי הדגש כיום הוא על שיתוף פעולה בין ההורים וקבלת החלטות משותפת בנוגע לילדים, תוך הבטחת קשר משמעותי של הילדים עם שני ההורים.
ועדת שניט, שהוקמה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין, המליצה על ביטול מושג ה"משמורת" לטובת "אחריות הורית משותפת". אף שהמלצות הוועדה טרם עוגנו באופן מלא בחקיקה, הן השפיעו באופן ניכר על הפסיקה ועל גישת בתי המשפט.
פסק דין משמעותי בעניין זה ניתן על ידי בית המשפט העליון, אשר קבע כי טובת הילד היא השיקול המרכזי בקביעת הסדרי משמורת, וכי במקרים המתאימים יש להעדיף משמורת משותפת המאפשרת קשר שוויוני עם שני ההורים.
| קריטריון | המצב הקודם | המצב הנוכחי |
|---|---|---|
| מושג מרכזי | משמורת פיזית | אחריות הורית משותפת |
| קביעת זמני שהות | הורה משמורן עיקרי והורה משני | חלוקת זמן שוויונית יותר |
| חזקת הגיל הרך | העדפה של האם לילדים עד גיל 6 | בחינה אינדיבידואלית של טובת הילד |
| קבלת החלטות | בסמכות ההורה המשמורן | קבלת החלטות משותפת בנושאים מהותיים |
| השפעה על מזונות | קשר מינימלי בין זמני שהות למזונות | זמני שהות שוויוניים משפיעים על חישוב המזונות |
בנוסף, בתי המשפט מתחשבים כיום יותר ויותר בדעתם של הילדים, בהתאם לגילם ולבגרותם. ילדים מעל גיל מסוים (בדרך כלל 10-12, אך הדבר נבחן באופן פרטני) זוכים להישמע בהליכים הנוגעים להם, בין אם באמצעות שיחה ישירה עם השופט או באמצעות אנשי מקצוע כגון עובדים סוציאליים ופסיכולוגים.
האם חזקת הגיל הרך עדיין בתוקף בישראל?
חזקת הגיל הרך, הקבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, עדיין קיימת פורמלית בספר החוקים הישראלי. עם זאת, חשוב לציין שחל שינוי משמעותי באופן יישומה בפסיקה. כיום, בתי המשפט נוטים לבחון כל מקרה לגופו, תוך התייחסות לעקרון טובת הילד כשיקול מרכזי. גם במקרים של ילדים מתחת לגיל 6, בתי המשפט בוחנים את התאמת ההורים, את הקשר שלהם עם הילדים, ואת יכולתם לספק את צרכיהם הרגשיים והפיזיים. כתוצאה מכך, ישנם יותר מקרים בהם נקבעת משמורת משותפת או אפילו משמורת אצל האב, גם כאשר מדובר בילדים צעירים, אם הדבר נתפס כתואם את טובתם.
3. רפורמה בהליכי יישוב סכסוכים בענייני משפחה
אחד השינויים המשמעותיים ביותר בהליכי גירושין בישראל בשנים האחרונות הוא יישום החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), שהפך להוראה קבועה. על פי חוק זה, כל צד המעוניין לפתוח בהליך משפטי בענייני משפחה חייב תחילה להגיש בקשה ליישוב סכסוך ולהשתתף בפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום).
מטרת הרפורמה היא לעודד פתרון סכסוכים בדרכי שלום, לצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית ולהפחית את העומס על מערכת המשפט. באמצעות פגישות המהו"ת, הצדדים נחשפים לאפשרויות שונות ליישוב הסכסוך, כגון גישור, טיפול זוגי או פתרונות אחרים שעשויים להתאים למצבם.
נקודת מבט מקצועית
המומחים בגירושין נט מדגישים כי הרפורמה בהליכי יישוב הסכסוכים הביאה לשינוי משמעותי באופן שבו זוגות מתמודדים עם תהליך הגירושין. הניסיון מראה כי פגישות המהו"ת מסייעות לזוגות רבים להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט, תוך הפחתת העוינות והמתח הכרוכים בהליך. מומלץ להגיע לפגישות אלה עם פתיחות ונכונות לשיתוף פעולה, גם אם היחסים עם בן/בת הזוג מתוחים.
סטטיסטיקות מהנהלת בתי המשפט מראות כי כ-30% מהזוגות שהשתתפו בהליכי המהו"ת הצליחו להגיע להסכמות מלאות או חלקיות, מה שהוביל לחיסכון ניכר בזמן, בכסף ובמשאבים רגשיים. עם זאת, קיימת גם ביקורת על התהליך, כאשר חלק מהמתגרשים טוענים כי הוא מאריך את ההליכים ומעכב את הגישה לערכאות משפטיות במקרים שבהם ברור מראש כי לא ניתן להגיע להסכמות.
מה קורה אם לא מצליחים להגיע להסכמות בפגישות המהו"ת?
אם לא מצליחים להגיע להסכמות במסגרת פגישות המהו"ת, ניתנת לצדדים תקופה של 15 ימים (תקופת עיכוב ההליכים) לאחר סיום הפגישות, במהלכה הם יכולים להחליט על המשך הדרך. בתום תקופה זו, ולמשך 15 ימים נוספים בלבד, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש תביעה לערכאה המשפטית המוסמכת (בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני). אם לא הוגשה תביעה בתקופה זו, הצד השני רשאי להגיש תביעה במשך 15 ימים נוספים. חשוב לציין שאי-הגשת תביעה בתקופות אלו אינה מונעת מהצדדים להגיש בקשה חדשה ליישוב סכסוך בעתיד. במקרים דחופים, כמו אלימות במשפחה או חשש לחיי אדם, ניתן לבקש פטור מהליך יישוב הסכסוך ולפנות ישירות לערכאות המשפטיות.
4. שינויים בדיני מזונות ילדים
אחד השינויים המשמעותיים ביותר בתחום דיני המשפחה בישראל בשנים האחרונות הוא הרפורמה בדיני מזונות ילדים, בעקבות פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 (הלכת פלוני). פסק דין זה שינה באופן דרמטי את האופן שבו נקבעים מזונות ילדים בגילאי 6-15, תוך מעבר ממודל שבו האב נושא באחריות בלעדית למזונות הכרחיים, למודל של אחריות משותפת של שני ההורים.
על פי ההלכה החדשה, חובת המזונות מוטלת באופן שווה על שני ההורים, בהתאם ליכולתם הכלכלית היחסית ולחלוקת זמני השהות עם הילדים. גישה זו משקפת את המגמה החברתית של שוויון בין המינים ואת השינויים במבנה המשפחה המודרנית, שבה שני ההורים משתתפים באופן פעיל בפרנסת המשפחה ובגידול הילדים.
נתונים חשובים
- ירידה ממוצעת של 25% בסכומי המזונות שנפסקו במקרים של משמורת משותפת מאז פסיקת בג"ץ 919/15
- עלייה של 40% במספר האבות המבקשים משמורת משותפת בעקבות השינוי בדיני המזונות
- כ-35% מהתיקים בבתי המשפט לענייני משפחה עוסקים בשינוי גובה מזונות בעקבות ההלכה החדשה
למרות ההלכה החדשה, יש לציין כי בתי המשפט מיישמים אותה באופן שונה, ועדיין קיימת שונות בפסיקות בין שופטים שונים ובין מחוזות שונים. כמו כן, הפסיקה מתייחסת בעיקר לילדים בגילאי 6-15, כאשר לגבי ילדים מתחת לגיל 6 עדיין קיימת נטייה להטיל את עיקר חובת המזונות על האב, בהתאם לדין העברי.
| היבט | לפני בג"ץ 919/15 | אחרי בג"ץ 919/15 |
|---|---|---|
| אחריות למזונות הכרחיים (גילאי 6-15) | האב בלבד | שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית |
| השפעת זמני שהות | השפעה מוגבלת | השפעה משמעותית – ככל שזמני השהות שוויוניים יותר, כך המזונות נמוכים יותר |
| התחשבות בהכנסות האם | בעיקר למזונות מדין צדקה | התחשבות מלאה בהכנסות שני ההורים |
| גמישות בקביעת המזונות | מוגבלת | רחבה יותר, בהתאם לנסיבות הספציפיות |
| ילדים מתחת לגיל 6 | אחריות האב | בעיקר אחריות האב, אך עם נטייה גוברת לשיתוף האם |
האם אפשר לשנות הסכם מזונות שנחתם לפני הלכת פלוני?
שאלה זו מעסיקה רבים מההורים שחתמו על הסכמי מזונות לפני שינוי ההלכה בבג"ץ 919/15. הפסיקה קבעה כי שינוי בדין אינו מהווה כשלעצמו "שינוי נסיבות מהותי" המצדיק פתיחה מחדש של הסכם מזונות שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. עם זאת, במקרים מסוימים, בתי המשפט הכירו בשינוי ההלכה כחלק ממכלול של שינויי נסיבות המצדיקים בחינה מחדש של המזונות. למשל, אם בנוסף לשינוי ההלכה חל גם שינוי משמעותי בזמני השהות, במצב הכלכלי של אחד ההורים, או בצרכי הילדים, עשוי בית המשפט לשקול מחדש את גובה המזונות. מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי לבחון אם המקרה הספציפי שלכם עשוי להיחשב כשינוי נסיבות המצדיק פתיחה מחדש של הסכם המזונות.
5. התפתחויות בגירושין אזרחיים ומעמדם של זוגות מאותו המין
נושא מורכב נוסף שעבר שינויים בשנים האחרונות הוא ההכרה בזוגיות של בני זוג מאותו המין והאפשרויות העומדות בפניהם בעת פרידה. בעוד שמערכת בתי הדין הדתיים בישראל אינה מכירה בנישואין של זוגות מאותו המין, מערכת המשפט האזרחית פיתחה מנגנונים חלופיים להתמודדות עם מצבים אלה.
בתי המשפט לענייני משפחה בישראל הרחיבו את סמכותם לטפל בסוגיות הנוגעות לפירוד של זוגות מאותו המין, לרבות חלוקת רכוש, הסדרי הורות ומזונות ילדים. פסיקות תקדימיות אפשרו הכרה בהורות משותפת, אימוץ צולב ואף הכרה בהורות של בן/בת זוג שאינו/ה ההורה הביולוגי/ת.
כיצד מתבצעים הליכי גירושין עבור זוגות שנישאו בחו"ל?
עבור זוגות שנישאו בחו"ל, בין אם בנישואין אזרחיים או דתיים שאינם מוכרים בישראל (כמו נישואי זוגות מאותו המין), הליך ה"גירושין" מורכב יותר. בישראל, בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך להתיר נישואין, סמכות שמוקנית לבתי הדין הדתיים בלבד. עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לטפל בכל היבטי הפירוד, כולל חלוקת רכוש, מזונות, משמורת ילדים וכדומה. במקרים רבים, זוגות שנישאו בחו"ל ומעוניינים להתגרש רשמית נאלצים לחזור למדינה שבה נישאו או לפנות למדינה אחרת המאפשרת גירושין לתושבים זרים. לחלופין, בית המשפט בישראל יכול להכיר ב"פירוק שיתוף" בין בני הזוג, להסדיר את כל ענייני הרכוש והילדים, ולהצהיר כי הצדדים אינם נשואים עוד זה לזה לצורך הדין בישראל, גם אם מבחינה פורמלית הנישואין לא הותרו.
במקביל, חלה התפתחות משמעותית בהכרה בנישואין אזרחיים שנערכו בחו"ל, כאשר בית המשפט העליון קבע כי יש להכיר בהם לצורך רישום במרשם האוכלוסין וזכויות שונות. עם זאת, עדיין קיים פער בין ההכרה הפורמלית בנישואין אלה לבין היכולת להתיר אותם בישראל, שכן סמכות הגירושין נתונה בידי בתי הדין הדתיים.
נקודת מבט מקצועית
צוות המומחים של גירושין נט מציין כי למרות המורכבות המשפטית, קיימות כיום אפשרויות מעשיות לזוגות שאינם יכולים להתגרש באמצעות המערכת הדתית. אחת האפשרויות היא "התרת נישואין" באמצעות בית המשפט לענייני משפחה, אשר מסדירה את כל ההיבטים המעשיים של הפירוד, גם אם אינה שקולה לגירושין פורמליים. חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום כדי להבין את האפשרויות הספציפיות העומדות בפניכם בהתאם לנסיבות המקרה.
| היבט | זוגות הטרוסקסואליים | זוגות מאותו המין |
|---|---|---|
| מוסד מוסמך לגירושין | בית דין דתי (רבני/שרעי וכו') | אין מוסד מוסמך פורמלית |
| חלוקת רכוש | בית משפט לענייני משפחה או בית דין דתי | בית משפט לענייני משפחה |
| הסדרי הורות | בית משפט לענייני משפחה או בית דין דתי | בית משפט לענייני משפחה |
| מזונות ילדים | בית משפט לענייני משפחה או בית דין דתי | בית משפט לענייני משפחה |
| הכרה בזוגיות | מלאה | חלקית (ידועים בציבור) |
מהן זכויות ההורות עבור זוגות מאותו המין בהליכי פרידה?
בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בהכרה בזכויות ההורות של זוגות מאותו המין בישראל, אך עדיין קיימים אתגרים משפטיים. כאשר אחד מבני הזוג הוא ההורה הביולוגי והשני אינו, עשויים להתעורר קשיים בהכרה בהורות המשפטית של ההורה הלא-ביולוגי. בית המשפט העליון קבע בפסיקות שונות כי יש להכיר בהורות משותפת במקרים המתאימים, לרבות באמצעות "צו הורות פסיקתי", המעניק מעמד משפטי שווה לשני ההורים. בעת פרידה, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לקבוע הסדרי הורות, משמורת ומזונות ילדים, בדומה לזוגות הטרוסקסואליים, כאשר העיקרון המנחה הוא טובת הילד. חשוב לציין כי בכל מקרה של פרידה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי המתמחה בדיני משפחה וזוגות מאותו המין, כדי להבטיח את מיצוי מלוא הזכויות ההוריות.
סיכום
השינויים והעדכונים שהוצגו במאמר זה משקפים את ההתפתחות המתמדת של דיני המשפחה והגירושין בישראל, בהתאם לשינויים חברתיים, תרבותיים ומשפטיים. הכרת שינויים אלה חיונית הן למתגרשים והן לאנשי מקצוע, שכן היא מאפשרת התנהלות מיטבית בהליכי גירושין ומיצוי מלא של הזכויות המשפטיות.
צוות המומחים של גירושין נט מדגיש את החשיבות של ייעוץ משפטי מקצועי ומעודכן, המכיר את הפסיקה האחרונה ואת המגמות החדשות בתחום. גירושין הם הליך מורכב הן מבחינה משפטית והן מבחינה רגשית, ולכן חשוב להצטייד בידע ובליווי מקצועי מתאים.
אנו מזמינים אתכם להתעדכן באופן שוטף בחידושים ובעדכונים בתחום הגירושין באמצעות האתר שלנו, ולפנות אלינו בכל שאלה או התייעצות. ראו את כל המאמרים בעמוד מאמרים מקצועיים ועדכונים מהתחום, או גלשו לעמוד הבית של גירושין נט להתעדכן עוד.
איילון אוריאל (אילון אוריאל) הוא אקטואר מוסמך ומומחה ליועץ כלכלי עם ניסיון של מעל 20 שנים בתחום הגירושין וענייני משפחה. הוא מתמחה במתן חוות דעת כלכליות לבית המשפט ליישוב סכסוכים, כולל חישובי זכויות פנסיוניות, הערכת נכסים והסדרי ממון. בעבודתו מספק איילון ניתוחים פיננסיים מורכבים ומדויקים, התומכים בהחלטות משפטיות וכלכליות בדרך הוגנת ואובייקטיבית. בזכות גישתו המקצועית, הידע הרחב והניסיון המעשי, הוא נחשב לסמכות מבוקשת בתחום, ומסייע לצדדים המעורבים ובבתי המשפט לקבל פתרונות כלכליים מתקדמים ליישוב סכסוכים, תוך יצירת ביטחון פיננסי לצדק אמיתי.
